במשך שנים רבות, בכל פעם שמדברים על תופעת האלימות במשפחה, אנחנו שומעים ורואים את סיפוריהם של הנשים נפגעות האלימות. המבט היה אל הנשים ועל הנשים וטוב שכך. העלינו את המודעות, כך ידעו כולן כי יש להן לאן לפנות. אבל במצב כזה השארנו את הגברים בצל, ושכחנו שאלימות במשפחה היא גם סיפור של הגברים.
השיח התקשורתי פונה בעיקר לנשים ככאלו שיכולות וצריכות לפנות לקבלת עזרה, ועולה לסדר היום הציבורי בעיקר כשמגיעים למקרי הקיצון של רצח במשפחה. כך אנו כחברה מתעלמים מהעובדה שלאלימות יש גוונים רבים ועוצמות שונות. בשיח חברתי כזה אנו מרחיקים את הגברים מהאפשרות להגיע לטיפול, אנחנו מספרים להם שאלימות זה עניין של נשים, שטיפול באלימות במשפחה זה תחום שלא קשור אליהם, בין אם הם פוגעים ובין אם הם נפגעי האלימות.
כלומר, בלי להתכוון, הניסיון לעזור לנשים במעגל האלימות במשפחה, גרם לנו לשכוח את הגברים שנמצאים באותו מעגל. היום כבר ידוע וברור שאלימות נובעת ממצוקה וגם גורמת למצוקה, גם אצל הצד הפוגע וגם אצל הצד הנפגע. כאשר לא נותנים לגברים מקום לקחת אחריות על המתרחש בחייהם ולעשות שינוי, המצוקה רק גוברת. האילמות הרגשית הופכת לאלימות – הקושי מבפנים הופך לביטוי חיצוני שלעיתים יוצא בעוד אלימות. הדברים שאני לא אומר, לא משתף, לא משחרר, מצטברים אצלי בפנים וככל שהם נכלאים יותר זמן בתוכי הם הופכים לקיטור שלבסוף מתפוצץ כלפי אחרים ובעיקר כלפי האנשים הכי יקרים לנו, בני המשפחה. כך מחריף מעגל האלימות, מעגל שללא טיפול אין דרך יציאה ממנו.
אז מדוע התפיסה הרווחת היא כי רק נשים יגיעו לטיפול וגברים לא באמת רוצים טיפול? מדוע יש נטייה לחשוב שגברים יגיעו לטיפול רק אם נאלץ אותם? בתור מי שנותן מענה יום יום לגברים שבוחרים לפנות לעזרה מרצונם החופשי, אני יודע שהמציאות היא אחרת. לגברים יש אחריות, יכולת ורצון לפנות לעזרה, אם רק יפנו אליהם ויציעו להם עזרה.
הגיע הזמן לדבר אל הגבר ולא על הגבר .
הגיע הזמן, גבר יקר, להיות “גבר גבר ” ולא לחכות – לפנות לסיוע. יש כתובת רק עבורך ובשבילך! קח אחריות על החיים שלך ותפנה, מותר לך. אנו נתקלים בחיינו בהמון לחצים ממסגרות שונות, נוטים לרוב באופן טבעי להאשים אחרים, ופחות להסתכל על עצמנו. אך אם מתבוננים פנימה, אנו מבינים שעלינו מוטלת האחריות לקחת את המשפחה שלנו ואת הזוגיות שלנו למקום טוב יותר. בקו הסיוע לגברים במעגל האלימות אנו מאפשרים לגברים להגיע לשם. אין אנו שופטים אותם, אלא מאמינים שעם הכלים המתאימים, הם יכולים לשנות את חייהם מן הקצה אל הקצה. זו יציאה למרתון, אין קיצורי דרך, אך גברים שבוחרים לדבר איתנו מגלים לרוב על עצמם שהם חזקים משחשבו ומקבלים את הדחיפה המורלית והמעטפת כדי לצאת מאזור הנוחות ולעזור לעצמם ובעצם למשפחותיהם על ידי פתיחת דף חדש, נקי, ומבטיח. היכולת של גברים הפונים אלינו להבין, במהלך השיחה, שזו באמת המתנה הכי גדולה שהם יכולים לתת לעצמם ולמשפחה שלהם, היא היא הזרע שיאפשר להם לקבל סיוע ולהביא לשינוי אמיתי במעלה הדרך.
לכן- גבר, בוא נעשה הפעם משהו אחר. בוא תהיה חלק מהשיח שמאפשר לצאת ממעגל האלימות במשפחה, כי יש עם מי לדבר ויש בהחלט מה לעשות.

תהיה גבר ותתקשר 1-800-39-39-04
בקו הגברים תמצא אוזן קשבת באמצעות גברים מתנדבים אשר יכוונו,יקשיבו ויתלבטו ביחד איתך מה מתאים עבורך, באנונימיות מלאה.

הכותב: מור אבי –מטפל ויועץ משפחתי, רכז קו הגברים- הקו ליציאה ממעגל האלימות במשפחה. הטור נכתב לרגל החודש בו מציינים את היום הבינלאומי למניעת אלימות במשפחה.