רותי, 34, אמא לשלושה ילדים, מגיעה כל מספר שבועות לרופא בקופ”ח עם שרירי גב עליון תפוסים, לחץ בחזה וכאב ראש שלא עובר. היא מתחילה להתייאש מכך שלמרות כל הבדיקות, לא מוצאים אצלה משהו בעייתי.
נילי, 54, סבתא לשישה נכדים, אינה מצליחה לטפל כראוי בסוכרת שלה. בעלה לעיתים מחביא את התרופות, או צועק ומגדף אותה בזמן שהיא מזריקה לעצמה אינסולין.
איתי, 42, הגיע לחדר מיון עם חתך במצח. הוא סיפר כי בזמן סידור מדפים נפלה עליו מאפרה מזכוכית. הוא לא סיפר כי בעצם זו נזרקה עליו על ידי אשתו.
אלו הן רק דוגמאות למקרים בהם הבעיה הבריאותית לא תיפתר באמת אם לא ניגע בשורש הבעיה- האלימות בתוך המשפחה.
בחודש נובמבר צויין יום המודעות לאלימות במשפחה. מדובר במאמץ ארצי להפנות את תשומת הלב לבעיית בריאות רצינית המשפיעה על מספר גדול של נשים וגברים בישראל. אלימות במשפחה מתבטאת בפגיעות פיזיות, מיניות, ונפשיות/מילוליות בין בני זוג. זה יכול לקרות בצורות חמורות יותר או פחות, אבל הכוונה של הפוגע הוא לשלוט ולפגוע בבן הזוג.
ידוע שנשים בגילאי 15-44 נמצאות בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר להיפגע מאלימות במשפחה או מפגיעה מינית. הסיכון גבוה אף יותר מהסיכון לחלות בסרטן, או להיפגע מתאונות דרכים או מלחמה.
מחקרים רבים אשר נערכו ברחבי העולם, יצרו גוף ידע המוכיח בבירור שחיים במצב של אלימות מתמשכת גורמים לא רק אומללות, נזקי גוף חולפים והתנהגות חריגה אלא לנזקים פיזיולוגיים ונפשיים בטווח הקצר ובטווח הארוך.
לפעמים,נשים וגברים כמו רותי לא מודעים להשפעה המשמעותית שיש למערכת זוגית אלימה על בריאותם. אנשים הסובלים מאלימות צורכים יותר שירותי בריאות, בשל לקויי ראיה, שמיעה, כאבים כרוניים, בעיות במערכת העיכול, הפרעות שינה, מחלות מין והפרעות מצב רוח. הדחק – ‘סטרס’- שנגרם כתוצאה מההתעללות יכול לגבות מחיר גבוה.
הפגיעות הפיזיות מתבטאות בפציעות, כוויות, נשיכות, שברים, חתכים, קרחות, פגיעה בתפקוד ועד לנכות. המצבים הנפשיים מתבטאים בחרדות, פאניקה, הפרעות אכילה, קשיים בתפקוד המיני והערכה עצמית נמוכה. זה משליך גם על תחום הפוריות – הריונות לא רצויים, מחלות מין, בעיות גניקולוגיות, סיבוכי הריון, הפלות, לידות מוקדמות, ודלקות. דיכאון לאחר לידה מעלה את הסיכון להישנות התופעה לכדי 25%.
לעיתים, בן זוג שנפגע מנסה “לברוח” ולהירגע מהמצב האלים באמצעות התנהגויות מסכנות בריאות כמו עישון יתר וצריכת סמים או אלכוהול ושימוש בתרופות ללא מרשם או במינונים בעייתיים ועד לניסיונות אבדניים.
אלימות במשפחה מגבירה את הסיכון לבעיות בריאות כרוניות או מקשה על היכולת לטפל בבעיות בריאות כרוניות קיימות כמו מחלות לב, אירועים מוחיים, כאבים כרוניים, דלקות בדרכי השתן, בעיות במערכת העיכול, ועייפות כרונית.
ארגון הבריאות העולמי קובע כי מתפקיד מערכת הבריאות ומחובתה לאתר, לזהות ולהתערב – בשל השלכות הבריאות שיש לאלימות ובשל הפגיעה במשפחה ובחברה.
לשירותי מערך הבריאות בישראל תפקיד מרכזי במניעת האלימות, מאחר וכל הנפגעים והפוגעים נמצאים עמה במגע בשלב מסוים בחייהם. הצוותים בטיפות החלב, קופות החולים ובתי החולים עוברים הכשרות על מנת לדבר עם מטופלים על מצבם בבית, לקשור בין מצב בריאותם ומערכות היחסים הבעייתיות שלהם, תוך תמיכה והפנייה למקורות המתמחים בסיוע לנפגעי אלימות במשפחה. אבחון מקצועי של תסמינים פיזיולוגיים ונפשיים אצל נפגעי אלימות, יוביל לשיפור באיכות החיים ואף להצלת חיי אדם.
אינך לבד! אם את או אתה מודאגים מכך שהמערכת הזוגית האלימה משפיעה על בריאותך. ניתן לדבר על כך עם הרופא, האחות, או העו”ס בקופת החולים שלך.
הטור נכתב על- ידי: מארה שכטר, עו”ס מרכזת מחוזית בתחום מניעת אלימות במשפחה וטראומה מינית
לשכת הבריאות המחוזית, ירושלים. חברה בפורום היישובי למניעת אלימות במשפחה.